החלטה
המבקש, הוא התובע בתובענה זו (להלן: "התובע"), עותר בבקשתו זו להורות על ביטול החלטה למחיקה מחוסר מעש שניתנה ביום 12.9.13, בזו הלשון:
"... נראה כי אין בכוונת התובע לנהל הליך זה.
אשר על כן, אני מורה על מחיקת התביעה מחוסר מעש. בשלב זה איני מחייבת בהוצאות, אולם אני קובעת, כי אם תוגש בקשה לביטול החלטה זו או אם תוגש תביעה חדשה בעניין זה, יוטלו הוצאות על התובע גם בגין התנהלותו עד כה. כמו כן ככל שהליך זה יתחדש או יוגש מחדש, כל ההתנהלות בהליך עד כה תחייב גם בהמשך."
תחילתם של ההליכים, בתביעה שהגיש התובע ביום 28.4.11 באמצעות עו"ד בניטה מוטי, לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו עת הועסק על ידי המשיבה בבקשה זו, היא הנתבעת (להלן: "הנתבעת").
מכתב התביעה עולה כי ביום 12.10.04 נפל התובע מגובה רב ונחבל בראשו. עיקר פגיעתו המתוארת בכתב התביעה הינה נפשית, ולכתב התביעה צרף התובע חוות דעת פסיכיאטרית שנערכה על ידי ד"ר מיכאל קופילוב על פיה קיים קשר סיבתי ברור בין התאונה נשוא תובענה זו לבין המצב הפסיכיאטרי בו נמצא התובע ונכותו הצמיתה של התובע עומדת על 70%.
לטענת התובע לא עודכן בשלבי ההליך על ידי בא כוחו, הוא אינו שולט בשפה העברית ומאז התאונה מתקשה לתפקד ולחזור לחיים כסדרם, לטענתו ניסה ליצור קשר עם בא כוחו וגילה על קיומו של הדיון ביום ה-12.9.13 עת ניתנה ההחלטה אותה הוא מבקש לבטל כעת.
מנגד טוענת הנתבעת כי די בכך שלא צרף תצהיר לבקשתו זו כדי לדחות את הבקשה, לטענתה התובע לא נימק כלל מהם סיכויי תביעתו ולא הראה כי הם טובים ובשל כך יש לדחות בקשתו זו.
עיון בתיק בית המשפט מלמד כי לתובע ניתנו הזדמנויות רבות לנהל את ההליך והוא לא ניצל אותן. כך בדיון ביום 5.6.12 נקבע כי ב"כ התובע ימציא מסמכים שביקשה הנתבעת לקבל לצורך הכנת חוות דעת מטעמה בתוך 30 יום כך שהנתבעת תוכל להגיש חוות דעת מטעמה בתוך 45 יום נוספים. מסמכים אלו לא הומצאו ובשל כך לא הוגשה חוות דעת הנתבעת ולא ניתן היה לקדם את ההליכים בתיק זה.
בנובמבר 2012 הגישה הנתבעת בקשה למחיקת התביעה, אולם לאחר מכן הגיעו הצדדים להסכמה כי יתקיים קדם משפט נוסף. בעקבות זאת נקבע מועד דיון אשר נדחה בהסכמה, כשבית המשפט התריע בהחלטה מיום 20.1.13 בפני התובע כי נוכח אי קיום החלטות בית המשפט תישקל מחיקת התביעה מחוסר מעש.
ביום 4.4.13 ניתנה החלטה נוספת על פיה ככל שלא הומצאו המסמכים הדרושים לידי הנתבעת ישקול בית המשפט מחיקה מחוסר מעש. ביום 29.4.13 התקיימה תזכורת במעמד ב"כ התובע. במועד זה התייצבה ב"כ התובע ובקשה ארכה אחרונה לביצוע ההחלטות על מנת לקדם את ההליך. בית המשפט קצב לה 45 ימים להמצאת המסמכים ולמתן תשובות לשאלון וקבע כי לנתבעת 90 יום להגיש חוות דעת מטעמה.
ביום 3.9.13 הגישה הנתבעת בקשה נוספת למחיקת התביעה משלא התקבלו אצלה מסמכים ובכך נמנעה ממנה האפשרות להגשת חוות דעת. ביום 9.9.13 התקבלה הודעה מאת ב"כ התובע, עו"ד בניטה, כי קיבל פניה ממשרד עו"ד אחר בה הודע לו כי התובע העביר את הטיפול בעניינו אליו. בית המשפט קבע בהחלטתו בקשר להודעה זו, כי כל עוד לא נתקבל ייפוי כוח אחר לתיק, עו"ד בניטה הוא מייצגו של התובע ואינו משוחרר מן הייצוג.
משב"כ התובע לא התייצב לדיון שנקבע ביום 12.9.13, נמחקה התביעה מחוסר מעש.
הטעמים לחידוש הליכים כפי שנקבעו ע"י כב' השופט זוסמן בע"א 64/53 כהן נ' יצחקי פ"ד ח 395, 397 בפסקה 5 לפסק הדין:
"פסק הדין, אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק- רשאי הנתבע לדרוש ביטולו מתוך חובת הצדק.. ניתן פסק דין כהלכה יציג לעצמו בית המשפט, אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו:
ראשית מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה, או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקובע לבירור המשפט.
שנית ושאלה זו חשובה לעין ערוך מהראשונה- מהם סיכויי ההצלחה של הנתבע-המבקש."
הדברים נאמרו בעניינו של נתבע, אולם הם יפים גם בעניינו של תובע אשר תביעתו נמחקה במעמד צד אחד. קיימת אם כן אפשרות לביטול פסק דין מחובת הצדק במקרים בהם פסק הדין שניתן במעמד צד אחד הינו פגום, למשל אם לא בוצעה המצאה כדין למבקש ביטול פסק הדין. במקרה כזה, לא יידרש בית המשפט לשאלת סיכויי ההצלחה של התביעה. בענייננו, אין תחולה לעקרון הביטול מחובת הצדק, שכן התובע ו/או בא כוחו לא טענו כי פסק הדין שניתן פגום. לפיכך, על בית המשפט לבחון הן את הטעם שנותן התובע לאי התייצבותו לדיון והן את סיכויי ההצלחה של התובע בהליך עצמו.
אין חולק כי היו מחדלים רבים בהתנהלות התובע או מי מטעמו לאורך ניהול ההליך כולו, החלטות של בית המשפט לא כובדו, ב"כ התובע נמנע מלהגיש תגובות לבקשות הצד השני, לא הועברו מסמכים כנדרש ולא הוגשו חוות דעת כנדרש. אומנם, טוען התובע כי לא היה ער לאופן התנהלות זה של בא כוחו לשעבר, אולם נראה כי אפילו התובע הבחין בשלב מסוים כי אינו מרוצה מן הייצוג ופנה עוד בטרם נמחקה התביעה מחוסר מעש לחפש ייצוג חלופי. למעשה ביום הדיון, לאחר שניתן פסק הדין, הגיע התובע לבית המשפט וביקש כי התביעה לא תימחק, אולם כאמור הדבר היה לאחר שניתן פסק הדין. אני סבורה כי תובע אינו פטור מאחריות להליך שלו, גם אם הוא מיוצג ומשסבר התובע כאן כי אינו מקבל ייצוג הולם, היה עליו לפעול להחלפת הייצוג ולא לשקוט על שמריו.
יחד עם זאת ועל אף האמור, נראה כי בטענתו זו של התובע, נתן טעם לאי התייצבותו. אשר לסיכויי ההליך, לא ניתן לומר כי אין כל סיכוי להליך זה, לנוכח הנטען בכתב התביעה והמסמכים הרפואיים שצורפו לו. בהתחשב במועד התרחשות האירוע, הותרת המחיקה על כנה, תגרום לתובע נזק בלתי הפיך. על אף שהתנהלות התובע ובעיקר בא כוחו הקודם, גרמה לטרדה ולהוצאות לנתבעת, אני סבורה כי ניתן יהיה לרפא את הפגיעה בנתבעת באמצעות פסיקת הוצאות.